גז"ד למורשעים בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה, קשר לפשע על רקע ריב חמולות

1.         א. הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה - עבירה על פי סעיף    329 (א)(2) + סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בסיוע להחזקת סכין שלא כדין - עבירה על פי סעיף 186 (א) + סעיף 31 לחוק העונשין, ובקשר לפשע - עבירה על פי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין.

ב . העובדות המפורטות בכתב האישום, אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון, הן כדלקמן:

1) הנאשמים הם בני דודים של סאמי רסמי מזעל (להלן: סאמי) ושל אנואר סעיד עלי (להלן: אנואר), וכולם מתגוררים בכפר עראמשה. מזה שנים נטוש סכסוך מר בין משפחות עלי ומזעל, עליהן נמנות משפחותיהם של הנאשמים, של סאמי ושל אנואר, לבין משפחת סוידאן מכפר עראמשה, עליה נמנים חסן חאמד סוידאן (להלן: חסן) ובנו זידאן סוידאן (להלן: זידאן).

2) בתאריך 11.8.07 בשעות הצהריים, על רקע הסכסוך הנ"ל, התרחשו בעראמשה אירועי ירי בין משפחות מזעל ועלי לבין משפחת סוידאן, אשר כתוצאה מהם נפצעו בן משפחת סוידאן ואחמד (מוחמד) סעיד עלי (להלן: אחמד), אחיו של אנואר ובן דודם של הנאשמים ושל סאמי. לאחר פציעתו של אחמד נעצרו זידאן ושניים אחרים על ידי משטרת נהריה, בחשד לביצוע הירי ולפציעתו של אחמד.

3) במהלך היום והלילה שלאחר פציעתו של אחמד ומעצרו של זידאן, החליטו רבים מבני משפחות עלי ומזעל לנקום בבני משפחת סוידאן על הירי והפציעה של אחמד.

בהמשך ועל רקע ההחלטה לנקום במשפחת סוידאן, קשרו ביניהם הנאשמים, סאמי ואנואר קשר לדקור את חסן, אביו של זידאן, בפלג גופו התחתון ולגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, בעת שיגיע למחרת היום לעכו, לדיון בהארכת מעצרו של זידאן.

4) במסגרת הקשר הצטיידו סאמי ואנואר בסכינים ויצאו למחרת היום, בתאריך 12.8.07 סמוך לשעה 05:00 בבוקר, בדרכם מעראמשה לעכו. הנאשמים נסעו לעכו במכונית פיאט אונו, נהוגה על ידי הנאשם 1 ושייכת לאחיו, עלאא עלי עלי. הנאשמים הגיעו לעכו, התמקמו בסמוך לבית המשפט, והמתינו לבואו של חסן, כשהם עומדים בקשר טלפוני שוטף עם בני משפחה אחרים בנוגע לביצוע תכנית הנקם.

5) לאחר השעה 06:46 קיבלו הנאשמים, סאמי ואנואר, שיחות טלפון מבני משפחה בהן הודע להם כי פארס סוידאן מכפר עראמשה נורה ונרצח במסגרת תכנית הנקם המתוארת לעיל. לאחר שנודע להם כי הושגה מטרת הנקמה בבני משפחת סוידאן, עזבו את המקום ונסעו לדרכם. הנאשם 1, סאמי ואנואר נסעו לבית חולים נהריה, שם אושפז אחמד, על מנת להגן עליו מפני פגיעה אפשרית בו על ידי בני משפחת סוידאן.

6) במעשים המפורטים לעיל קשרו הנאשמים קשר לבצע פשע, סייעו לסאמי ולאנואר להחזיק סכינים מחוץ לתחום ביתם שלא למטרה כשרה, וסייעו לסאמי ולאנואר לבצע ניסיון שלא כדין לפגוע בחסן בסכין, בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, נכות או מום, בכך שעשו מעשים לפני ובשעת עשיית העבירה, כדי לאפשר, להקל ולאבטח את ביצועה וכדי למנוע את תפיסת המבצעים.

לענין העונש לא הגיעו הצדדים להסדר, וכל צד הביא ראיותיו והעלה טעוניו. 

2.         תסקירים של שירות המבחן  

א. מתסקירו של קצין המבחן, אשר סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם 1, בן ה-21עולה כי מדובר בבחור נורמטיבי, אשר אביו הקשיש עבר ארוע מוחי בילדותו, וכל הילדים עזרו בפרנסת המשפחה. הנאשם 1 השתלב בשוק העבודה, לרוב בעבודות גינון. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ונרשם ללימודים במכללה בכרמיאל, במסלול הנדסאות מכונות.

קצין המבחן התרשם כי הנאשם, אשר נעצר מיד לאחר ביצוע העבירה, חשש מתוצאות ההליך המשפטי, התקשה לקחת אחריות על מעורבותו בה והכחיש את חלקו בעבירת הקשר, בטענו כי הודה בעבירות בהן הורשע משיקולים שאינם קשורים למידת מעורבותו בעבירה. במצב דברים זה, כאשר הנאשם 1 לא קיבל אחריות למיוחס לו ולא גילה מודעות להשלכות התנהגותו, נמנע קצין המבחן מהמלצה טיפולית כלשהי.

            ב. באשר לנאשם 2, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם, יליד 8.12.82, הוא בעל עבר נקי, מאורס מזה 3 שנים, עומד להתחתן, עסוק בבניית ביתו, עובד מגיל צעיר לפרנסתו, ועובד בחקלאות מזה כ-8 שנים. 

            הנאשם 2 התייחס להשפלה במעצרו, לחוסר האונים ולפגיעה בתדמיתו החברתית, קיבל אחריות חלקית לעבירות בהן הורשע, וציין כי נודע לו על האירוע המדובר רק תוך כדי הנסיעה עם האחרים לעכו, בהכחישו כל מפגש עמם ביום הקודם. לדבריו, ניסה לשכנע אותם לחזור בהם, אך התקשה להסיטם מיוזמתם, ונסע איתם כדי שלא להראות חלש אופי.

קצין המבחן העריך כי ההליך המשפטי ומעצרו הממושך חידדו עבורו את משמעות מעשיו וחומרתם, והוא הפיק לקחים לקראת העתיד. אין מדובר בפתולוגיה עבריינית, וקצין המבחן המליץ שלא למצות עמו את הדין ולהסתפק בעונש מאסר לא ממושך.

נוכח העמדה שהביעו בפני קצין המבחן, נשאלו הנאשמים שנית אם הם אכן מודים בעובדות כתב האישום המתוקן, או מבקשים לחזור בהם. כל אחד מהנאשמים חזר והודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן.

3.         ראיות הצדדים לעונש

א. המאשימה העידה את חסן, אביו של זידאן והגישה תצהיר נפגע מטעמו לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה. חסן ציין כי בעבר נדקר על ידי בן משפחה של הנאשמים, ואושפז בטיפול נמרץ 40 יום. לדבריו, מעולם לא ביצע מעשה פלילי כלשהו נגד איש, מעולם לא התלוננו נגדו, הוא עובד כנהג מונית, ונבחר כקורבן רק בשל שם משפחתו. הבטחון העצמי שלו ושל משפחתו אבד, הם הפכו מפוחדים ואורח חייהם הפך בלתי נסבל. חסן ביקש להחמיר עם הנאשמים כדי להרתיעם.